מאמרים מקצועיים

בעיית התרופפות הידוק הברגים בחיבורי חשמל קיימת, וגורמת טרדה, טרחה, צרות ואף אסונות. ולא רק חיבורי ברגים. כל מגע חשמלי שמתרופף, יכול לגרום להתחממות המקום, לניצוצות ולשריפות. הסכנה משותפת לבתים פרטיים, משרדים, מפעלים, חנויות וכל מקום שיש בו חיבורי חשמל

האם מותר להעתיק? בבחינות, אסור. אבל בחיים האמתיים, האם באמת אסור להעתיק? Rene Magritte אחד העם, כתב לפני יותר ממאה שנה על החיקוי, והפריד בין שתי צורות של חיקוי: האחת מתוך התבטלות, והשנייה מתוך תחרות. במסתו מוכיח, אחד העם, את

בהנדסת מכונות, כשאנחנו מתכננים, מייצרים או מתחזקים- במסוב, באטימה, בהעברת תנועה וכוח, אנחנו מעוניינים שהחיכוך יהיה מינימאלי, שלא יגרום להפסדי אנרגיה, אך בחיבורי ברגים, בהרכבות לחץ, במצמדים ובמעצורים, אנחנו חייבים את החיכוך. ללא החיכוך, כלי רכב לא יוכלו להתחיל תנועה ולא להפסיקה, לא

הכליבה. כשאתה לא צריך אותה, דווקא אז התנועה “נתקעת” ומקרטעת. וכשאתה מחפש את הכליבה, יש לך החלקה וזחילה. איך שולטים בכליבה ורותמים אותה לטובתנו. במאמרון שלפניכם יש צוהר קטן לאפקט הכליבה, וכלל אצבע לשליטה בו. מוזמנים לקרוא ליישם ולשתף. ותחילה

גל הנע מסוג קרדן (Universal Joint), מיועד לחבר בין מקור תנועה סיבובית לבין יחידה הצורכת תנועה סיבובית (או מומנט סיבובי) , כאשר הצירים של שני אלו נמצאים בתנועה זה לעומת זה, או שאינם על ישר אחד משותף. טעות בתכנון או

האקדמיה מזניחה את ההידראוליקה, אולי בגלל שאין מאחוריה תיאוריות מורכבות. מחפשים הידראוליקה בסביבה? כבר השכם בבקר, אפשר להתעורר לצלילי משאית האשפה, שאוספת את תכולת הפחים. את יבבת המשאבה ההידראולית שמפעילה את מנגנון הדחיסה של האשפה במשאית, אפשר לשמוע מקצה הרחוב

פנאומטיקה הוא שם כולל לטכנולוגיה של הפעלה מכנית באמצעות גז דחוס, בדרך כלל אוויר דחוס. באקדמיה, הטכנולוגיה מופיעה כחוק פסקל, ברנולי, משוואת הגזים וכמספרי רינולדס. במציאות, בכל משאית ואוטובוס, ובוודאי בכל מפעל שעוסק בייצור ובאוטומציה, יש אספקת אויר דחוס ומערכות

“הדיוק”, לכאורה מושג פשוט וברור. מהנדסים, מתכננים, אנשי הייצור, אנשי ההרכבה והאינטגרציה, אנשי אבטחת האיכות, אנשי המערכת ואפילו אנשי המכירות והרכש, משתמשים בו מספר רב של פעמים בכל יום. האם המושג כל כך נהיר, חד משמעי וברור? הבה נתבונן בשלושת