מהו הדיוק, איך מגדירים דיוק, מהם המושגים המרכיבים את הדיוק, ואיך כל זה משתלב בהנדסה: באיפיון, בתכנון, בייצור, בביקורת האיכות, בהרכבה, ובביצועי המערכת

“הדיוק”, לכאורה מושג פשוט וברור. מהנדסים, מתכננים, אנשי הייצור, אנשי ההרכבה והאינטגרציה, אנשי אבטחת האיכות, אנשי המערכת ואפילו אנשי המכירות והרכש, משתמשים בו מספר רב של פעמים בכל יום. האם המושג כל כך נהיר, חד משמעי וברור?

הבה נתבונן בשלושת התשריטים הבאים:
RepetabilityAccuracy

מה יותר מדויק?

המקבץ ב B טוב מהמקבץ ב A, אך ממוצע הפגיעות ב A עדיף על הממוצע של B

המקבץ ב C זהה למקבץ ב B, ואף ממוצע הפגיעות ב C עדיף על הממוצע של B, אך האם גם עדיף על הממוצע של A?

ובכן, מה מדויק יותר?

קודם כל קצת הגדרות הקשורות לסוגית הדיוק:

דיוק     Accuracy

הדירות (חזרתיות)                 (Repeatability, Reproducibility)  Precision

 רזולוציה    Resolution

Trueness

דיוק     Accuracy  של מכשיר או מדידה, מבטא עד כמה אנחנו יכולים להיות רחוקים מהערך האמתי.

בדרך כלל: הדיוק יהיה מחצית היחידה הניתנת לקריאה במכשיר (רזולוציה), לכל צד של היחידה (פלוס מינוס חצי יחידה).

אם יש לנו סרגל שהשנתות בו הן כל מ”מ (רזולוציה של 1מ”מ), ונמדוד בעזרתו את המידה 24.4 מ”מ.

אנחנו נקרא 24 מ”מ. אך אם בסרגל יש שנתות כל חצי מ”מ, אנחנו נקרא את המידה 24.5 מ”מ.

Resolution On Different Scales

בסרגל העליון, הרזולוציה 1 מ”מ והדיוק 0.5± מ”מ.

בסרגל התחתון, הרזולוציה 0.5 מ”מ והדיוק 0.25± מ”מ.

 

 

 

Resolution On Different Calipers

בתמונה, הרזולוציה של הקליבר נקבעת ע”י גודל סקלת הנוניוס. (הסבר על הנוניוס לחץ כאן למעבר למאמר: “הנוניוס”)

ההדירות (Precision) היא המקבץ, כמה קרוב יוצאות מדידות חוזרות באותם התנאים של המדידה (ואפילו על ידי אותו מודד ובאותו המכשיר). במערכת מכנית מדויקת (שולחן כרסומת למשל) תהיה ההדירות, שווה ליכולת להגיע לאותו המקום, משני הכיוונים. במקרה זה אנחנו כבר תלויים גם במבנה (ולא רק ברזולוציה של מכשיר המדידה), האם האנקודר יושב על הבורג או שהוא לינארי ויושב על השולחן עצמו (במקרה השני נוכל להתעלם מהחופש שבין הבורג לאום), ונוכל להיות יותר מדויקים.

ההדירות אינה משפיעה על דיוק המיקום האמתי.

Trueness יהיה מרחק ממוצע המדידות מהמיקום האמתי. כמובן, המושג קיים רק כשיש ריבוי קריאות (או תוצאות).

Accuracy מתייחס לקריאה אחת. (ISO 5725-1 ).

במדידות (ובמתן מידות בשרטוטים) מקובל שמספר המקומות לאחר הנקודה (היחידה של הספרה האחרונה), מציין את הרזולוציה. השגיאה המקובלת תהיה מחצית הרזולוציה).

למשל:

84.0   הרזולוציה 0.1 מ”מ, השגיאה 0.05  מ”מ והמידה יכולה להיות  ±0.05 84 .

84      הרזולוציה 1 מ”מ, השגיאה 0.5 מ”מ והמידה יכולה להיות  ±0.5 84 .

מאחר ואין תקן מחייב, אלא “מקובל” יש להיזהר ולהפעיל שיקול דעת.

לסיכום:

RepetabilityAccuracy
  1. דיוק מיקום       Trueness                      A >C  >B  
  1. הדירות             Precision                     C =  B >A
  1. רזולוציה = המרחק בין המעגלים של המטרה

עכשיו תורכם    

עד כאן הצגתי בפניכם את המושגים הקשורים ל”דיוק”. הבנת המושגים וההבחנה ביניהם צריכה לעזור לכם בתכנון חלקים לייצור ומתן מידות וטולרנסים בשרטוט, בליווי הייצור, בביקורת החלקים ובהרכבות. עתה הבמה כולה שלכם. מה תוכלו להוסיף מניסיונכם? על איזה מקרה כשל עקב אי הבנת מושגי הדיוק הייתם רוצים לספר לנו? אנא שתפו אותנו פה למטה, בתגובות, כדי שכולנו נלמד ונצמח ביחד.

הצעד הבא שלכם להצלחה

אהבתם? שתפו את המאמר עם חברים וקולגות. רוצים לקבל ממני עוד הרבה טיפים מועילים, עקרונות מנחים והדרכה מעשית בנושאים שונים ומגוונים בהנדסת מכונות? במיוחד בשבילכם כתבתי את מדריך הבזק “הנדסה בחקירה” ובו ניתוח עומק של 7 כשלי תכנון בסיסיים שהובילו לאסונות ענק. להורדת המדריך במתנה ממני ולגמרי בחינם – לוחצים כאן.

אודות משה קלמן

אינג' משה קלמן, בוגר לימודי הנדסת מכונות בטכניון במגמת אנרגיה, ובעל תואר שני במנהל עסקים, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מביא אתו ניסיון עשיר של כ-40 שנה בתחומי הנדסה שונים ומגוונים. את הניסיון העצום שצבר, יצק לתוך מגוון תכניות הדרכה למהנדסים בהתאמה לצורכי הארגון.

להורדה בחינם של מדריך הבזק "הנדסה בחקירה" שבו אסף דוגמאות של כשלים קטסטרופליים שנבעו מהזנחה של עקרונות הנדסיים בסיסים – לחצו על הקישור "כן, אני רוצה ללמוד מניסיונם של אחרים"

השארת תגובה