הכליבה. כשאתה לא צריך אותה, דווקא אז התנועה “נתקעת” ומקרטעת. וכשאתה מחפש את הכליבה, יש לך החלקה וזחילה. איך שולטים בכליבה ורותמים אותה לטובתנו. במאמרון שלפניכם יש צוהר קטן לאפקט הכליבה, וכלל אצבע לשליטה בו. מוזמנים לקרוא ליישם ולשתף.
ותחילה קצת עברית: כליבה או קליבה? מה נכון?
האקדמיה ללשון העברית וגם מילון בן יהודה הישן שלי, מכירים רק כליבה (אולי מלשון כלוב) ואינם מכירים קליבה. במרחבי המרשתת, משתמשים בשתי הצורות. תחליטו אתם מה מוצא חן בעיניכם.
כליבה יכולה לקרות בכל מקום שאנחנו מתכננים תנועה של עגלה על מוט מוביל.
דוגמא מחיי היום יום, היא דלת הזזה בארונות, חלונות ותריסים, שהם גבוהים וצרים. אם לא מבצעים את התנועה בזהירות, הדלת נתקעת. אם לא מושכים או דוחפים במקום הנכון, התנועה מקרטעת.
אך יש גם דוגמאות לשימוש בתופעת הכליבה, למשל: בכליבת הנגרים, באקדח הסיליקון:
או בצעצוע הציפור:
בכל פעם שהציפור נוקרת במוט היא יורדת מדרגה. הציפור עולה ויורדת (מתנדנדת) על הקפיץ. בכל פעם שהיא מגיעה למעלה, משתחררת נעילת הקליבה, המערכת גולשת במורד המוט, הכליבה מתחדשת, הקפיץ שוב מתכופף כלפי מטה, נדרך, הציפור משנה כיוון תנועה כלפי מעלה וחוזר חלילה עד שתגיע לתחתית המוט.
האם אנחנו יכולים לשלוט באפקט הכליבה?
ובכן,
קבלנו כלל מעניין:
1. האפקט אינו תלוי בכוח (שיוצר את המומנט).
2. אם מקדם החיכוך יהיה 0.3 (מה שנכון להרבה מקרים), נקבל שכדי להמנע מכליבה, אורך ההובלה צריך שיהיה לפחות כמו הקוטר.
ומכאן כלל האצבע: אורך ההובלה פעמים (או אף שלוש פעמים) הקוטר כדי להמנע מכליבה.
כדי לקבל כליבה, יש להקטין את האורך h עד כדי פחות מהקוטר (בד”כ פחות מחצי הקוטר).
הרחקת הכוח האקסיאלי, מציר הכליבה תעזור לאפקט הכליבה.
ככל שיתקרב, הכוח F, לציר המוביל, כן תהיה התנועה חלקה יותר. ואם נצליח שהכוח יפעל בציר המוביל, לא תתרחש כליבה, אפילו אם אורך ההובלה (h) יהיה קטן ביותר (והיחס h ל d שואף לאפס).
לסכומו של דבר,
-
הכליבה היא כאב ראש כפול: כשצריך אותה היא לא פועלת, כשלא צריך אותה היא מופיעה. ממש כמו בן דודה החיכוך (ראה המאמר על החיכוך).
-
אם שומרים על כלל האצבע: הגובה ביחס לקוטר (למפתח) בין פעמים או שלוש- כדי למנוע כליבה. היחס קטן מחצי כדי לייצר כליבה.
הי משה תודה רבה על המאמר חבל שהכתב בחישוב מטושטש ולא ברור מה הפרמטרים שרשמת שם ואיך דרכם הגעת לכלל אצבע.
תודה מורג.
אצלי (במחשב ובשני מסכים אחרים) הכתוב חד ואפשר להגדיל ועדין ברור.
תנסה להכנס למאמר שבאתר ממחשב אחר. אם עדין לא ברור, שלח לי צילום מסך בבקשה (למייל שלי ישירות) ואשלח לך בחוזר צילום של הפרמטרים המטושטשים.
שלום,
מדוע בחרת את מרחק הפעל הכח החיצוני להיות בדיוק במידת הקוטר של המוט?
תודה.
שאלה טובה, אורי. תודה.
זה שרירותי לגמרי. יכולתי לבחור גם 2D או 3D (לבטא את הזרוע בעזרת D עזר לי להפטר מה D באיבר במשואה, ולפשט את ההסבר).
אתה יכול לשחק במשואות ולגלות שככל שזרוע הפעלת הכוח גדולה יותר, אתה יכול להשתמש ב H קטן יותר. וזה מתאים למה שאנחנו יודעים מנסיון חיינו.
תודה, משה. בהמשך לענין הכ/קליבה – כיצד אומרים כליבה באנגלית?
אולגה,
כליבה באנגלית Clamping Effect
בהצלחה
משה, היתה פה המון השקעה מבחינתך אבל השירטוט לא ברור וגם כתב היד וזה מאוד מקשה על הבנת הנושא. תנסה בבקשה לעבור להקלדה.
תודה
תודה על ההערה, דור.
אשתדל לשפר
שלום משה, אני רוצה לציין שכאשר מבצעים הובלה על שני צירים ורוצים להמנע מכליבה, יש לחשב את אורך ההובלה שיהיה ארוך יותר משני הקטרים+ המרחק שביניהם. כלומר יש לחשב את d כאילו מדובר בקוטר של ציר גדול. כמובן שבמשוואות אפשר לראות את הביטוי של זה. תודה רבה על האתר והמאמרים היפים.
תודה אלעד
שלום משה,
תודה רבה על המאמר המושקע. האם תוכל להראות את ניתוח הכוחות והמומנטים עבור הובלה בשני צירים מקבילים?
אייל,
תודה על תגובתך.
הנתוח יהיה אותו הניתוח. תסתכל על שני הצירים (נניח מוטות) כאילו היו מובילים בין הצירים והצד החיצוני של הצירים אינו משתתף בחגיגה. המרחק הפנימי בין הצירים יהיה: d שבמאמר. כל השאר, כעת, זהה למאמר.
עם שני צירים ו 4 מסבים יש בעיה קשה של דיוק, והמנעות מנעילה, לא בגלל כליבה, אלא בגלל צימצום או התרחבות המרחק בין הצירים, או סטיה של הצירים מהמישור בו הם חייבים להיות. בפועל, שני צירים הם “הגדרת יתר” ויש צורך בכיוון בעת ההרכבה.
מקוה שההסבר ברור. אם יש עדין שאלות, תפנה אלי שוב.
בהצלחה
משה
הי משה,
ניתוח יפה, ברור ומובן שבו ניתקלתי באקראי (בסה”כ רציתי לבדוק אינטרנטית אם אומרים כליבה או קליבה והגעתי אליו).