הפאזה, פרט הנחשב לשולי בשרטוט, עד כדי שלעיתים, מתכננים אינם מציינים אותה כלל בשרטוט. הם סומכים על בעל המלאכה שידע היכן לבצע פאזה ואיזו פאזה- ולדעתי זו טעות ואפילו טעות קריטית.
בעת תכנון תבריג, בין על גל ובין בקדח, יש להקפיד על פזות ועל שחרור לכלי העיבוד:
את הפזה והשחרור יש לבצע לפני בצוע התבריג.
ולדעתי, הפאזה חייבת להופיע גם בשרטוט! (יש דעות שאין צורך בציון פאזה לתבריג בשרטוט, ויש שאין מציינים את הפאזה מתוך אי ידיעה עד כמה הפאזה חשובה, ויש שסתם שוכחים לציין בשרטוט)
עומק השחרור וגודל הפזה, נקבעים לפי עומק השן של התבריג.
עומק השן של התבריג תלוי בפסיעה (ראה טבלה להלן).
עומק השחרור וגודל הפזה, צריכים להיות כאלו שיבטיחו מספר עשיריות שחרור לבסיס השן של התבריג:
רוחב החריץ B והרדיוסים (עם טולרנסים):
פזה בקצה התבריג (זכר):
באחריות המתכנן לדאוג שהמידה a (הניצב של “משולש הפזה”) גדולה מעומק השן בכמה עשיריות המילימטר.
נכון לציר וגם לקדח.
את המידות לפזה בשרטוט נותנים כמובן כך:
פאזה של 45º אפשר לציין ללא כיוון (מודגש בצהוב) ax45º, אך אם הפאזה שונה מ 45º יש חובה לציין היכן הזווית.
זכרו: אין לעצור סכין בתוך החומר
הן בחריטה והן בכרסום, לפני עצירת התנועה, יש לנתק מגע בין החומר לסכין – השחרורים עוזרים לקיים כלל זה.
אם לא תקפידו על בצוע הפזה, בכניסה לתבריג, לפני בצוע התבריג, תתקבל “סכין” בתחילת התבריג. סכין זו נוטה להתכופף בקלות, ואז קשה, בהרכבה, “למצוא” את תחילת התבריג, כלומר אום או בורג לא ישתלבו בתבריג:
“סכין” יכול להתעקם תוך כדי נסיונות ההרכבה של החלק הנגדי.
בצוע הפאזה לפני התבריג, אף מקל על שילוב מברז בקדח המקדים.
אם פאזה לא תבוצע כפעולה מקדימה, אלא לאחר ביצוע התבריג, יהיה צורך בפעולה מתקנת לתבריג.
כשמייצרים פזה מקדימה לתבריג, נוצרת תחילת התבריג הדרגתית. ממש בתחילת התבריג, כשיש חומר בעובי אפס (סכין), גובה השן- אפס. גובה השן הולך ונבנה עם הכניסה לחומר וכך גם עובי השן.
עד כאן דברנו על הפאזה כהכנה לתבריג, אך הפאזה משמשת גם להובלת הבורג אל תוך התבריג, ומסייעת בהשתלבות התבריגים.
ואם עזרה להובלה, אז לא רק לבורג. הפאזה משמשת להובלה ועזרה בהרכבה של כל גל וקדח, כלומר, כל מסב וציר, כל מסב ובית מסב, כל פין לצד הקבוע שלו, וכל גוף שמורכב על פין מירכוז או כמה פיני מיקום, כל שגם וציר, וכל גלגל שיניים עם בן זוגו (השתלבות צירית)- בקיצור, בכל מקום של הרכבת חלקים מותאמים.
נקח לבחינה את הרכבת המסב. כל אחד מאתנו נתקל בפעולה. הנכון והטוב הוא להרכיב את המסב על ציר (או לתוך הבית) בעזרת כלי עם הובלה. למשל, המלחצים המושחזים של הכרסומת, או ראש הכרסומת אל מול שולחן הכרסום. השליטה בתנועה היא נוחה, וההובלה מצוינת. אם אין צורך בכוחות גדולים (שמצריכים מתקן מיוחד ומכבש), הרכבה כזו מאד נוחה:
אך אם אין הובלה, ובמקרה (רק במקרה) אין פאזה על הציר (במסב יש תמיד רדיוס ראוי), יש נטיה למסב “לתפוס” זוית:
ואז ההרכבה הופכת למדורגת, לחיצה (או חס וחלילה, מכה) בצד אחד, התקדמות קלה ועצירה, לחיצה בצד הנגדי, התקדמות קלה ועצירה. שוב לחיצה בצד אחד ולחיצה בצד השני וכל פעם התקדמות קלה ועצירה,. תהליך ארוך עם המון סכנות (פגיעה בציר או פגיעה במסב- עוד לפני ההפעלה הראשונה של המערכת). אך אם יש פאזה, יותר קל להמנע ב”הנדנדה”. הפאזה עוזרת למרכוז ואז יתכן שההרכבה תהיה חלקה יותר (כדאי לסוך את החלקים בטיפת שמן):
אם יש לכם מקום, 2-3 ממ’ פנויים להובלה, אני ממליץ להכין הובלה “מובנית בתוך החלק” של צואר צר בעשירית או שתים מקוטר המסב. בד”כ עדיף אורך גדול מחצי רוחב המסב (b). הרכבה עם הובלה כזו מבטיחה שלא תהיה “נדנדה” וההרכבה חלקה ומהירה וללא חשש פגיעה במסב או בציר:
לכל הדוגמאות עד כאן, פאזה של 0.5 עד 1 מ”מ על 45º , בד”כ, תעשה את העבודה. כמובן שפאזה להברגות, או שתיקחו אותה מטבלאות או שתדאגו שתהיה גדולה בכמה עשיריות מגובה השן. טיב השטח של הפאזה: Ra 1.6 עד 3.2 מקרון.
ועכשיו אנחנו מגיעים למקרה השלישי: פאזה להרכבה של אטמים.
במקרה של אטמים, הפאזה “צריכה” למנוע פגיעה באלסטומר, לכן תפקיד ההובלה “ארוך יותר” ורגיש יותר. הזווית צריכה להיות הדרגתית (מתונה יותר) וטיב השטח טוב יותר: Ra 0.8 עד 1.6 מקרון.
יש להקפיד ולדאוג שקונוס המיפתח של הקוטר המקבל את האטם, יכיל את האטם כולו:
בד”כ המידות של הפאזות להרכבת אטם הן לפאזה בבית והן לפאזה על גל, מתקבלות בתחומים:
יש לזכור: המתכנן אחראי שלא יפגע האטם!
זה מה שקורה כשהפזה אינה מתאימה:
האטם נצבט ונפגע:
לסיכום:
-
פאזה היא אלמנט חשוב מאד בכל מקום של השתלבות חלקים בהרכבה ובהכנה לפני תבריגים
-
יש לציין פאזות בשרטוט
-
אין להסתמך על בעל המקצוע שידע לייצר את הפאזות הנכונות במקום שצריך
מאמר קשור לפאזות, בנושא הגרדים, תמצאו בבלוג במאמר:
היי משה, מאמר מרתק!
יש בעיה קטנה בתחילת המאמר. לאחר התמונה של “פזה בקצה התבריג (זכר)” התייחסת למידה a כאשר לא ראיתי כזו בשום שרטוט. אשמח אם תוכל להעלות שרטוט מעודכן או להכווין יותר למה התכוונת..
מישהו אתמול העיר לי על פאזה בתחילת תבריג, בזכות המאמר שלך הבנתי את המשמעות הרבה של זה, תודה רבה!
בן שלום,
אני שמח שהמאמר הועיל. יש שכר לעמלי.
תודה על ההערה. תוקן. הוספתי במלל: “שהמידה a (הניצב של “משולש הפזה”)… “
משה, כל הכבוד על שיתוף הידע והניסיון, מידע מסוג זה קשה למצוא שהוא כזהב למתכננים צעירים.
עלה והצלח.
רועי תודה
בחפץ לב ובאהבה