מי שעוד זוכר את הברגים עם חריץ, ומברג שטוח וכמה התעננו כשהחריץ נשחק, או כשהמברג לא התאים, או סתם החליק מתוך החריץ, שלא לדבר על להבריג בורג עם חריץ "שטוח" בעזרת מברגה חשמלית..... המרכוז כמעט בלתי אפשרי, והכלי מחליק החוצה מהבורג
שיטת פיליפס, הייתה פשוט הצלה!, פריצת דרך
- נפתרה בעיית המרכוז
- נוספו שטחים למגע ונשיאת העומס בין הכלי לבורג, להבטחת שלמות הראש והכלי.
אלא, שאליה וקוץ בה:
גם ראש בורג הפיליפס נטחן, וגם הבידים (הכלי) נשחקים.
ולא פעם אחת, היה זה כלי חדש לחלוטין, שלא הצליח לפתוח את הבורג, ואפילו טחן אותו.
איזו אכזבה!!
אז מה קורה פה?
רעיון כזה מבריק, אך אינו עובד?!
אז, הבה נעשה קצת סדר:
תחילה נפריד בין
- כשל בגלל איכות גרועה של הכלי. בעיקר הכלי, אך יכול להיות גם הבורג
- כשל בגלל אי התאמה בין הכלי לראש הבורג
ונפרט:
- כשל איכות
אם הכלי עשוי מחומר “חלש” (פלדה פשוטה במקום פלדה איכותית ומוקשה) או שמידות הייצור אינן תואמות את השרטוט של התקן (כן, יש תקן! אפילו ISO) אין להתפלא שהכלי יראה כמו זה שבתמונה לאחר שימוש קצר. ואם החריץ בראש הבורג עשוי אך אינו תואם את הדרישות בתקן (מידות אינן מדויקות):
או שלא תצליחו לשלב את הכלי, אפילו שהוא אמור להתאים,
או ש”יעלם” החריץ בגלל כניעת החומר של ראש הבורג.
הערה: הקצה של הכלי אמור להיות מפלדה מוקשה 54-58Rc.
- כשל של התאמה
או! כאן מתחיל הסיפור האמתי. כלומר: ההסתבכות.
קיימים מספר תקנים לברגים ממשפחת ה”Cross”.
נזכיר כרגע רק את הנפוצים יותר:
- ה”פיליפס” המקורי Phillips תקן אמריקאי או ISO
- ה”פיליפס היפני” (תקן JIS=Japanese Industrial Spec.)
- הפוזידרייב Pozidriv (ואחיו: סופדרייב Supadriv)
ותחילה ההבדל בין פיליפס ל JIS,
רואים שקצה המברג (כלי ההברגה) של הפיליפס, ארוך יותר, ולכן אם ננסה לפתוח או להדק בורג JIS בעזרת כלי פיליפס, רוב הסיכויים שנטחן את הראש.
בנוסף, לפיליפס יש רדיוס בין ארבע הכנפיים של הכלי וראש הבורג. ב JIS הפינות כמעט חדות.
ואצלנו בארץ, כשיש כל-כך הרבה רכבים יפנים, כדאי (לפחות) להיות מודעים להבדלים הקטנים.
איך נבדיל בין היפני לפיליפס?
בייק גרמלין טוען שלבורג היפני יש סימון. נקודה (נקודת חן):
ומה עם הפוזידרייב?
רגע, טרם סיימנו עם הפיליפס,
אז הנה עוד עובדה מעניינת: ראש בורג הפיליפס והכלי מתוכננים כך, שכשמומנט ההידוק מגיע לערך מחושב, המברג (הכלי) נרתע לאחור ומשחרר את הראש כדי להגן עליו מפני הידוק במומנט גדול מידי. זה קורה בגלל השיפועים של הצורה.
עד כמה זה עובד כמתוכנן? בהחלט דורש בדיקה.
ועכשיו ל”פוזי”
לפוזידרייב יש “כנפונים” קטנים בין ארבע הצלעות הראשיות. וראש הבורג מסומן בארבעה חריצים שבין הצלעות. רואים עכשיו היטב את ההבדל שבין קצה המברג של הפוזידרייב והפיליפס (הצמד השמאלי).
הפוזידרייב אינו מתוכנן “לקפוץ” מהראש אם המומנט גדול מידי.
אם משהו מעוניין ביותר פרטים שיתקשר אתי או שיעיין בתקן ISO 8764-1:2004(E).
מצאתי באינטרנט שמברג פיליפס יכול לראש של פוזידרייב (קיימת סכנת ה”קפיצה” עם מומנט גדול ונזק לראש). פוזידרייב, אינו יכול על פיליפס (נזק לראש מובטח).
לפוזידרייב, אמרנו יש אח קטן. הסופדרייב:
היתרון של הסופדרייב שהוא מאפשר זווית קלה בין ציר הבורג לציר הכלי.
עד כאן, התמונה די ברורה.
אך כדי לסבך את העיניין, לכל סוג שמנינו, יש לפחות 4- 5 גדלים שונים, שגם הם דורשים היכרות ורגישות:
כן, ולא ציינו, אך על הכלים (מברגים ובידים) צריך להיות מסומן PH# עבור פיליפס (ומספר המציין את הגודל), #PZ עבור פוזידרייב. על הברגים, הגודל של ראש הבורג (או הכלי) אינו מצויין. לשם כך, יש צורך להכיר את התקן. למשל:
נכון שעכשיו אתם יודעים איך להתאים את הגודל של הביד (כלי) לראש הבורג?
לסיכום:
יש מספר תקנים לברגי “פיליפס” (Cross Head)
הסוגים העקרים הם ה”פיליפס המקורי” והפוזידריב. יתכן שברכב יפני תתקלו ב JIS
כדאי להתאים את הכלי לבורג בזהירות ובתשומת לב
מומלץ לרכוש כלים מבית טוב עם אחריות
