אבטחת חיבור ברגים מפני התרופפות ע”י שתי אומים: עד כמה יעילה השיטה

בורג ואום, המצאה נפלאה, אך כדי להנות ממנה, צריך להבטיח את החיבור מפני התרופפות. ישנן שיטות רבות. הפעם נדון ביעילותה של שיטת שתי האומים.

חיבור בעזרת ברגים, אני מתכוון לברגי מכונות כלומר בורג הידוק, הנמצא בדריכה. בורג (או אום ותבריג). ראה המאמר על חיבור בעזרת ברגים- 3 טיפים.

אם כבר הזכרנו שיטות אבטחת ברגים מפני השתחררות, יודעים לסדר אותן בשורה לפי היעילות, ולתת להם ציון? כדי שלכם לא יקרה שמערכת שלמה תתפרק בגלל בורג אחד שהתרופף! מוזמנים לקרוא, ליישם וכמובן לשתף.

נ.ב. קבלתי הערה שאום זה בלשון זכר.

בדקתי ברשת ומצאתי שאכן כך כתוב שם.

בכל זאת, המשכתי ובדקתי,

ומצאתי:

שעל סמך מילון אבן שושן המודפס על נייר ומונח על מדף הספרים (מקור מהימן בהחלט) מהדורה שהודפסה ב 1983, נאמר במפורש שאום (או אם בחולם חסר) בלשון נקבה:

אני מציין זאת גם כדוגמא לכך שיש מאד להיזהר מהידע המסתובב ברשת האינטרנט.

יש לאמת את הדברים במקורות מוסמכים!

ביחוד אנחנו המהנדסים, שיכולים לבסס פרויקט שלם או תיאוריה, על סמך ידע שאינו מדויק!!

נשוב לעינייננו.

האם אבטחה כפולה- טובה?

כלומר, אחרי שהידקנו את האום הראשונה, ודרכנו את הבורג או החף (=גוג’ון), נוסיף עוד אום שניה (נגדית) כדי לייצר עוד חיכוך ולהבטיח את ההרכבה מפני השתחררות:

נתבונן בתהליך ההרכבה:

נרכיב אום ראשונה, ונדרוך:

הצד התחתון של כריכות הבורג במגע עם הצד העליון של כריכות האום.

כאן עוברים הכוחות מגוף לגוף

כאן פועל החיכוך.

נוסיף את האום הנגדית  (השניה, לאבטחה) ונדרוך:

ברגע מסוים האום הנגדית תתחיל להשתתף בדריכה, ולשחרר עומס מהכריכות של האום התחתונה.

עם המשך הדריכה של האום הנגדית,

כל העומס יעבור אליה, והאום הראשונה תהיה חופשיה.

מה קבלנו?

יש לנו אום שניה (הנגדית) שדורכת את הבורג, בדיוק כפי שתכננו.

בדיוק כפי שרצינו,

אלא שהאום הראשונה הפכה לשייבה!

סתם דיסקה, שמוסיפה עובי למכלול.

ודסקה סתם, אינה מוסיפה לאבטחה כלום!

ראינו שני מצבי קצה

האחד, אום אחת.

והשני, אום נגדית דרוכה עד המצב שהראשונה הופכת לסתם טבעת עבה. (שזהו מצב נחות לגבי המצב הראשון).

באמצע, תוך כדי הדריכה, ישנם מצבי ביניים בהם משתתפים כוחות החיכוך בין האומים לתבריג, ובין האומים לבין עצמן.

קשה מאד לחשב.

קשה מאד להעריך מה יקרה.

את אחד ממצבי הביניים האלו אפשר לראות בכשל הבא:

אבטחת החיבור כנגד השתחררות בעזרת אום נגדית- נכשלה כישלון חרוץ!

שתי האומים יחד, נטשו את משמרתן (עזבו את המסב שעליו הופקדו) ויצאו לטייל!!

כישלון צורב ומעליב לכל מהנדס!!

במקרה זה- עבדכם הנאמן….

וכדי שלא תשארו במתח,

הפתרון במקרה זה היה טיפה של דבק אנאירובי (20 ד’ לפחות זמן מיצוק, חוזק בינוני שיאפשר פרוק) באום הנגדית בלבד!

והכשל לא חזר על עצמו!!

והמסקנה:

אבטחה בעזרת אום נגדית איננה הפתרון המוחלט!

כדאי לחפש מראש פתרון טוב יותר.

ואם מוכרחים, אז כדאי לדעת מה בדיוק עושים…

ואם אתם רוצים לדעת מהן שיטות האבטחה הטובות ביותר לברגים העומדים בעומס ואפילו עומס משתנה,

לחצו כאן לקבלת 3 טיפים לאבטחת ברגים מהשתחררות

 

עכשיו תורכם

עד כאן הצגתי בפניכם את שיטת האבטחה ע”י שתי אומים, שעלולה לגרום נזק כספי רב. עתה הבמה כולה שלכם. מה תוכלו להוסיף מניסיונכם? איזו שיטת אבטחה הייתם נוקטים במקרה שהוצג? אנא שתפו אותנו פה למטה, בתגובות, כדי שכולנו נלמד ונצמח ביחד.

הצעד הבא שלכם להצלחה

אהבתם? שתפו את המאמר עם חברים וקולגות. רוצים לקבל ממני עוד הרבה טיפים מועילים, עקרונות מנחים והדרכה מעשית בנושאים שונים ומגוונים בהנדסת מכונות? במיוחד בשבילכם כתבתי את מדריך הבזק “הנדסה בחקירה” ובו ניתוח עומק של 7 כשלי תכנון בסיסיים שהובילו לאסונות ענק. להורדת המדריך במתנה ממני ולגמרי בחינם – לוחצים כאן.

אודות משה קלמן

אינג' משה קלמן, בוגר לימודי הנדסת מכונות בטכניון במגמת אנרגיה, ובעל תואר שני במנהל עסקים, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מביא אתו ניסיון עשיר של כ-40 שנה בתחומי הנדסה שונים ומגוונים. את הניסיון העצום שצבר, יצק לתוך מגוון תכניות הדרכה למהנדסים בהתאמה לצורכי הארגון.

להורדה בחינם של מדריך הבזק "הנדסה בחקירה" שבו אסף דוגמאות של כשלים קטסטרופליים שנבעו מהזנחה של עקרונות הנדסיים בסיסים – לחצו על הקישור "כן, אני רוצה ללמוד מניסיונם של אחרים"

10 תגובות

  1. חיים קרש הגב

    משה שלום
    מניסיוני יש שיטה מעבר להדבקה אשר הוכחה כאמינה , לגבי לפחות כמו כן לגבי המכונות אותן אני מתכנן כמה עשורים.
    במקום בו קיימת בעיה של רעידות, אומי ניילוק.
    לא ממש נוח לפתוח אותם כאשר אנחנו נדרשים לפרק חלקי מכונה, אך לאורך זמן מונעים כשלים כתוצאה מפתיחה של האומים
    בברכה
    חיים

    • משה קלמן הגב

      חיים,
      תודה על תגובתך.
      בבדיקות שעשו במכונה של יונקרס (Junker Testing Machine) נמצא ה”ניילוק” כלא יעיל.
      בודאי לא בהשואה ל”לוקטייט” או לבורג ארוך.
      לכל היותר, הניילוק שומר על האום שלא תיפול אחרי ההתרופפות של החיבור.
      בברכה
      משה

  2. מיכאל הגב

    משה שלום
    קראתי את החומר שלך בעניין רב. כמובן 🙂 יש לי להוסיף משהו.
    זה נכון שבזמן מתיחה של האום-קונטרה העומס מהאום התחתונה הולך ופוחת עד שנוצר בה חופש. וזה קורה כשכוח סגירה של אום הקונטרה שווה לאותו של האום הראשי. אבל בדרך כלל אין לסגור את האום הראשית ב-“כל הכוח” בגלל הגבלות של חומרי החלקים ושלמותם, ואת אום הקונטרה כן אפשר.
    אז מה קורה? בהמשך מתיחת הקונטרה החופש בכריכות אום הראשי הולך ונסגר בצד התחתון! המאמץ זה הוא התוצאה של שני הכוחות: מהבורג מלמטה ומהאום קונטרה מלמעלה. לכן ההברגה של האום הראשי תהיה עמוסה פחות מההברגה של הקונטרה.
    מה טוב בזה, ומה עושים?
    א’ – בגלל ששני האומים אפשר לסגור ממש “עד הסוף”, זאת אומרת הרבה יותר מהאום הראשי, אפשר להבטיח את אמינות החיבור יותר טובה.
    ב’ – את האום קונטרה עושים יותר גבוהה מהאום הראשי, ולא להפך(!)
    ג’ – את הבורג עושים יותר גמיש באורך: עשים אותו ארוך כמה שאפשר, או מקטינים את הקוטר שלו בקטע החלק. כך הבורג יימשך יותר תוך מתיחת הקונטרה, ומאמץ ביין האומים יהיה יותר.
    ד’ – מעצם מה שאנו משיגים בסוף, שהסגירה מבוטחת מתבצעת לא על ידי מתיחת החלקים, אלא על ידי סגירת זוג האומים ביינן. בזה סגירת החלקים לא צריכה להיות כה גדולה, וזה טוב לחלקים ולשלימותם.
    תודה

    • משה קלמן הגב

      מיכאל תודה,
      זה נכון שכשמשתמשים בשיטת האום הכפולה, הראשית דקה יותר, הקונטרה- עבה יותר. החסרון הוא שאנחנו תלוים במיומנות העובד…
      ויעילות השיטה, בסה”כ, קטנה מיעילות “הבורג הארוך” או הדבק.
      השיטה מתאימה בעיקר לדפינת מסבים, שרוצים להגביל את כוח הדריכה.

  3. אמיר הגב

    משה שלום,

    האם יש הנחייה בספרות למספר הכריכות לאחר סגירת האום.

    מניסיוני, אני משאיר לא פחות משתי כריכות במינימום, אך הייתי רוצה לדעת האם יש משהו התלוי בקוטר הבורג, שימוש וכו’

    אמיר

    • משה קלמן הגב

      אמיר, תודה על השאלה.
      אינני זוכר שפגשתי הנחיה כתובה או תקן. בכל מקרה, ממורי קבלתי שראוי להשאיר 2-3 כריכות מחוץ לאום. וזה מה שאתה עושה. אם אתה משתמש בברגים המקובלים הרי שיש קשר מסוים בין הקוטר והפסיעה.
      בהצלחה
      משה

  4. יואל הגב

    היי משה,

    האם זה נכון לבדוק תנאי לעצירה עצמית כאשר מדובר במחבר עם 2 אומים?
    האם הכוח המופעל על שני האומים אחד כנגד השני לא מספק בשביל לוודא שחרור של הברגים במערכות ללא ויברציות? לצורך העניין אם נשתמש בהם על מנת קיבוע גובה של חלק מסוים ועל גבי החלק נהדק יחד עם אום ושייבה? הרי לא מתקיים במחבר הידוק תנאי לעצירה עצמית וברורב המקרים הוא איננו רלוונטי.

    • משה קלמן הגב

      יואל,
      תודה על פניתך.
      כשאתה עובד עם אומים של ברגים “רגילים”, שקונים ב”מכולת של מכונות”, אין צורך לבדוק תנאי לנעילה. הוא מתקיים!
      נעילה עצמית קיימת בכל התבריגים של הברגים המומלצים (אלו שנקראים “סטנדרטיים”).ראה המאמר על החיכוך
      https://www.moshe-kelman.co.il/thefriction/
      בברכה
      משה

  5. אלי צייחנר, מהנדס הגב

    שלום משה היקר,
    מעניין מאוד מה שאתה כותב. שאלה אליך: מה קורה לנעילה אם בין שני האומים אנו שמים דיסקה לא קפיצית מצופה חומר אברזיבי עם גסות גרגרים מתאימה. האם זה ישפר את הנעילה עם הידוק האומים?
    בברכת בריאות מקורונה,
    אלי❤️

    • משה קלמן הגב

      אלי, תודה על תגובתך,
      ע”י הוספת הדסקה, יתכן שתגדיל את מקדם החיכוך בין האומים. עדין האום הראשונה תהפוך ל”שייבה” גדולה, שיכולה להסתובב בין האום לגוף (שם נשאר מקדם החיכוך כמקודם). במקרה שלי, בדיוק במקום זה היה הנתק. כך שאינני רואה את היתרון בדסקה האברזיבית.

השארת תגובה