בתמונה, הרזולוציה של הקליבר נקבעת ע”י גודל סקלת הנוניוס. (הסבר על הנוניוס לחץ כאן למעבר למאמר: “הנוניוס”)
ההדירות (Precision) היא המקבץ, כמה קרוב יוצאות מדידות חוזרות באותם התנאים של המדידה (ואפילו על ידי אותו מודד ובאותו המכשיר). במערכת מכנית מדויקת (שולחן כרסומת למשל) תהיה ההדירות, שווה ליכולת להגיע לאותו המקום, משני הכיוונים. במקרה זה אנחנו כבר תלויים גם במבנה (ולא רק ברזולוציה של מכשיר המדידה), האם האנקודר יושב על הבורג או שהוא לינארי ויושב על השולחן עצמו (במקרה השני נוכל להתעלם מהחופש שבין הבורג לאום), ונוכל להיות יותר מדויקים.
ההדירות אינה משפיעה על דיוק המיקום האמתי.
Trueness יהיה מרחק ממוצע המדידות מהמיקום האמתי. כמובן, המושג קיים רק כשיש ריבוי קריאות (או תוצאות).
Accuracy מתייחס לקריאה אחת. (ISO 5725-1 ).
במדידות (ובמתן מידות בשרטוטים) מקובל שמספר המקומות לאחר הנקודה (היחידה של הספרה האחרונה), מציין את הרזולוציה. השגיאה המקובלת תהיה מחצית הרזולוציה).
למשל:
84.0 הרזולוציה 0.1 מ”מ, השגיאה 0.05 מ”מ והמידה יכולה להיות ±0.05 84 .
84 הרזולוציה 1 מ”מ, השגיאה 0.5 מ”מ והמידה יכולה להיות ±0.5 84 .
מאחר ואין תקן מחייב, אלא “מקובל” יש להיזהר ולהפעיל שיקול דעת.
אבל מה משמעות התוצאה. נניח יצא 24.4 ממ ±0.5ממ.
באיזה מידה על “להשתמש” לצורך החלטה לבניית חלק, החלטה להתאמת חלק למקום מסוים?
ב 24.4מ”מ או ב 24.45מ”מ ??
ברוך,
תודה על תגובתך,
נאמר שבשרטוט כתוב 24 +-0.5 (פלוס מינוס 0.5)
היצרן מכוון את המידה על המכונה ל 24.
כל עוד יוצאת המידה בתחום: 23.5 ועד 24.5, החלק תקין ויכול לעבוד (כך הצהיר המהנדס שחתום על השרטוט)
והמידה יכולה לסטות מסיבות שונות (למרות שהמכונה כוונה ל24): הכלי היה קטן מדי, החלק היה חם בזמן הייצור, מידה השתנתה במכונה, המכונה אינה מכויילת ועוד עשרות סיבות
מקווה שהתמונה מתבהרת
משה