חשבתם שלתלות את הטלביזיה בסלון או נברשת כבדה זה בשביל חובבנים? טעות. זה עלול להסתיים ברכישת מכשיר חדש או , חס וחלילה לפגיעה במשהו שישב מתחת
ומעשה שהיה כך היה
אחי הצעיר ישב בסלון,
ועסק בענייניו
כשלפתע, בקול חבטה אדירה
נחתה הנברשת הכבדה והתייצבה
על שולחן העץ הנמוך שלפניו
כל בני המשפחה שהיו מפוזרים בכל חדרי הבית
התייצבו כברק בסלון
נדהמים לראות את הנברשת על השולחן
זה היה ממש קרוב
זה יכול היה להסתיים אחרת
אבל הפן הזה של האירוע,
אינו מעינינו כרגע
הפן ההנדסי, הוא כן מעיסוקנו
והשאלה היא:
איך יכול להיות שנברשת שתלויה חודשים ואולי שנים, עוזבת את מקומה על התקרה, ויורדת לשולחן?
בלשון הנדסית:
מה נכשל
ומה גרם לכשל
ולא פחות חשוב,
מה עושים כדי למנוע את הישנות האירוע
אז הבה נתבונן בחיבור דיבל, או מיתד בעברית:
נ.ב. לפי ויקיפדיה המילה דִּיבֶּל מקורה מגרמנית Dübel
מדוע חיבור זה נכון?
- כי במצב הזה, אפשר לדרוך את הבורג ולהפעיל אותו כבורג הידוק כמו כל בורג הנדסי בהרכבות הנדסיות
- במצב הזה הבורג יראה רק כוחות מתיחה. לא כפיפה ולא גזירה
ראו המאמרון על מתיחת הבורג
ו/או הצטרפו להשתלמות באומנות חיבורי הברגים הקרובה
אם בזמן דריכת הבורג, הדיבל יסתובב במקומו, או יישלף מהקיר- החיבור נכשל עוד בטרם העמסנו אותו (תלינו את הטלביזיה או המדף)
המבנה הבא, מציג חיבור מיתד שנדון לכישלון מראש:
כי:
- אין אפשרות לדרוך את הבורג
- חפיפה קצרה מידי בין ה”קיר” לדיבל
- הקדח בקיר קצר מידי, והבורג בעצמו יחלוץ את המיתד מהקיר, אפילו אם תהיה אחיזה מספיק טובה בין הקיר לדיבל
ומה אתם אומרים על המיתד שמצאתי בויקיפדיה?
טוב או לא טוב?
הקיר עשוי בד”כ מחומרים פריכים: בטון, בלוק, איטונג, גבס.
השאיפה היא
- שטח מגע גדול בין הדיבל לקיר כדי לפזר את הכוח על שטח גדול ככל האפשר ולמנוע את התפוררות הקיר
- לייצר חיכוך גדול ככל האפשר בין הדיבל לקיר ולמנוע את הסתובבות הדיבל בקיר בעת ההתחלה של החדרת הבורג
ואת שני אלו המיתד הנ”ל מתקשה לספק
טוב ממנו יהיה המיתד הבא:
מיתד גפרור או דיבל הולנדי
זה הסוג החביב עלי
ועדיף עליו הוא דיבל העץ, בייצור עצמי
החיסרון במיתד העץ:
- צריך להכין אותו בעצמכם
- יש לוודא שהוא נכנס בלחץ לקדח (דורש התאמה ומיומנות)
אך הוא פתרון נפלא
במיוחד בקדחים באיטונג
ואם לא די,
אז הבה נתבונן במיתד הג’מבו:
לשניהם פגמים מולדים:
- שניהם עשויים ממתכת, שתפורר את פני השטח של הקדח בקיר, ותערער את האחיזה בו.
- את שניהם צריך לדרוך במיומנות
אך לאחד מהם יש אפילו חיסרון גדול יותר
ואת זה אשאיר לכם לגלות
ולהשיב בתגובות למאמרון זה כאן למטה (תגובות מנומקות הנדסית בבקשה ולא רק ניחוש, הימני או השמאלי)
איך הסתיים הסיפור של הנברשת ואחי?
ייצרתי פלטה מתכתית עגולה, בעובי 3 מ”מ
לפלטה 3 קדחים על ההיקף הגדול ביותר שיכולתי
דרך קדחים אלו חיברתי את הפלטה אל התקרה בעזרת 3 דיבלים ראויים (עץ למשל)
ואת הנברשת תלינו על הפלטה (בורג וקדח במרכז)
וכך היא נצבת ותלויה עד היום
חיבורים דומים מצאתי במאווררי תקרה:
שני דיבלים ושני ברגים מצמידים את הפלטה לתקרה.
את המאורר תולים על הפלטה.
לסיכום:
ההנדסה נמצאת בכל מקום, לא רק בעבודה
גם דברים פשוטים דורשים חשיבה הנדסית מרובה
כדאי להימנע מתכנון שמסתמך על בורג אחד בודד
בורג של חיבור מכני עובד רק במתיחה
וזאת רק הצצה חטופה לעולם המיתדים…..
עכשיו תורכם
עד כאן הצגתי בפניכם את חשיבות ההתבוננות ההנדסית סביבנו כל הזמן וכל היום. עתה הבמה כולה שלכם. מה תוכלו להוסיף מניסיונכם? על איזה מקרה כשל עקב שימוש בדיבל שאינו מתאים או הרכבה שאיננה מקצועית הייתם רוצים לספר לנו? אנא שתפו אותנו פה למטה, בתגובות, כדי שכולנו נלמד ונצמח ביחד.
תודה, מחכים ומלמד מאוד.
בעניין הדיבל עץ.
בקצרה יש רטיבות חורף העץ מתנפח מפורר את המעטפת ובקיץ מתייבש…
ככה זה נראה לי אשמח להארה בנושא
הג׳מבו השמאלי מתקצר ככל שאתה מהדק. למיטב זכרוני קוראים לזה עוגן חץ והוא עדיף לא זוכר למה…
בימני יש טריק, צריך לעקם קצת את שרוול המתכת כדי שינעץ בקדח האום חייב להצמד לשרוול אחרת הוא מסתובב על ריק.
היי משה,
ראשית תרשה לי לציין כי התחום קרוב לליבי, לא אחת נאבקתי עם דיבל עקשן שלא עוגן כהלכה והתחיל להסתובב.
לדעתי הגמבו הימיני בעל פגם מולד בדומה לדוגמא השלילית עם הדיבל (פלסטיק).
השרוול העוטף בהכרך יגע גם בקיר וגם באלמנט החיבור ועצם ההידוק יתחיל בלשלוף אותו החוצה.
כדאי להבחין בין screw לbolt.
בעוד שbolt אנחנו דורכים לpreload וכך יוצרים הצמדה וכוחות חיכוך, את הscrew אני בספק אם באמת דורכים (לדרוך פלדה כנגד פלסטיק/עץ? לא באמת… מיותר לחשב אפילו) , הוא משמש יותר כמו נעץ / מסמר, שכן נועדו לעמוד בגזירה וכפיפה. היתרון הוא שאיננו צריכים תבריג אלא הscrew מיצר כזה לעצמו כשהוא מוברג וחותך את החומר הנגדי.
אז מראש מדובר במנגנון פחות הדיר ופחות צפוי. במקומות האלו נהוג לבוא עם ידיים טובות ואינטואיציה טובה, לא עם חישובים ולא עם ידע הנדסי, זה לא נדרש ולא יעזור.
המלצה שלי – שימוש נכון בדיבל הוא כזה: קדיחה בקוטר מתאים לדיבל ע”פ המלצת יצרן + שימוש בבורג המתאים לתוך הדיבל. אגב, גם בשילוב כזה, עדיין יתקבלו דיבלים חופשיים בקיר, ממגוון סיבות, בעיקר סביב איכות הקיר וההיסטוריה שלו. בשילוב לא נכון, הכל ייצא גרוע ורופף.
היי משה
אני מקבל את מה שאתה אומר אבל עדיין אני תלוי בעומס אנכי על הדיבלים.אני מעדיף אם אפשר לתקוע
את הדיבל אופקית ולא אנכית כדי שחלק מהעומס יפעל לתלישה וחלק לכפיפה של הדיבל.לדוגמא:אנחנו
מתקינים סולמות פיברגלס במאגרי מים בבנינים רבי קומות.בגלל הגובה של המאגר אנחנו נעזרים בכננת
חשמלית כדי להוריד את העובד המתקין.יש שתי אפשרויות לקבע את הכננת:אחת עם ארבעה דיבלים התקועים בתקרת המאגר ואז כל העומס הוא אנכי ואפשרות שניה לקבע את הכננת בקיר האופקי (פנימי
או חיצוני )של המאגר שאז העומס לא עובד כולו לשליפה אלא חלקו לגזירה של הדיבלים דבר שהוא הרבה
יותר בטיחותי.
יעקב – סולגון