העתקה זו אבן יסוד בהנדסת מכונות

האם מותר להעתיק?

בבחינות, אסור.

אבל בחיים האמתיים, האם באמת אסור להעתיק?

העתקה בהנדסהRene Magritte

אחד העם, כתב לפני יותר ממאה שנה על החיקוי, והפריד בין שתי צורות של חיקוי: האחת מתוך התבטלות, והשנייה מתוך תחרות. במסתו מוכיח, אחד העם, את חשיבות החיקוי מתוך תחרות לקידום אומות והאנושות כולה.

ואנחנו, בחי היום יום שלנו, הרי איננו מפסיקים לחקות. לחקות את ההורים, חברים, קולגות, סלברטיס (מפורסמים) ועוד. אם אנחנו בשליטה, ומסוגלים לחשוב בעצמנו, אנחנו מסננים: מה שמוצא חן בעינינו, אנחנו מאמצים (מחקים. מעתיקים) ומה שאינו מצא חן בעינינו, לא מאמצים.

משהו יכול להעלות בדעתו כיצד שפה מתקיימת, נרכשת, ומתפתחת ללא העתקה? (סליחה. חיקוי)

ומה בהנדסה (הנדסת מכונות)?

אותו הדבר. תחילה, אנחנו לומדים את כל היסודות מהספרים. מה זה אם לא חיקוי?

הרי איננו נדרשים להמציא את השרטוט, את האלגברה וחוזק חומרים מחדש עבור כל מחזור סטודנטים. אחרי הלימודים, כמהנדסים, אנחנו מתבססים על הידע שצברנו ומשתמשים בו ביומיום (מעתיקים ומשכפלים) ו… וכאן החשוב, מוסיפים ומשכללים ותורמים משלנו.

אחרי שאנחנו כבר יודעים את היסודות, אנחנו מפתחים מוצרים חדשים, שמתבססים על ידע קודם או מוצרים אחרים. בדיוק כמו שניוטון אמר:

אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפיהם של ענקים

ההתפתחות האנושית, הקדמה, אם תרצו, נבנית שכבות שכבות. שכבת ידע על גבי רובד ידע נצבר ממחקר, פתוח וכישלונות.

קחו כל מוצר, ותבדקו את ההיסטוריה שלו. המציאו אותו (בד”כ אפילו איננו זוכרים מי היה הממציא) ואם היה זה משהו מוצלח, העתיקו ושכללו, העתיקו והוסיפו (ערך מוסף אפשר להוסיף גם ע”י גריעה של משהו). ראו, המטוס, המכונית, מכונת הכביסה, מעבד המזון, שואב האבק, הטלפון, האופניים, המשקפים, השעון ועוד ועוד.

קחו למשל תקן. תקן של בורג. זהו סיכום של ידע, שאם נייצר בורג לפיו, הבורג יהיה תקין וטוב. כמובן לשימוש שצוין בתקן (או תקנים). אם חשבנו לרגע שהתקן בא רק כדי שהבורג יהיה “סטנדרטי” ויתאים לכלים “הסטנדרטיים” – אז לא רק! התקן בא גם כדי להבטיח שהבורג שנייצר לפי התקן יהיה טוב, וזה מבוסס על ידע קדום. ואנחנו מוזמנים לשכפל אותו. כן. מוזמנים להעתיק! (מי שרוצה, יכול לתכנן ברגים בעצמו…)

אז אנחנו מסכימים שההעתקה זה חיובי. כמובן העתקה מתוך תחרות (ע”פ אחד העם) ולא מתוך התבטלות. מוזמנים להגיב בתחתית המאמר.

ה”העתקה”, זהו בדיוק היסוד המונח מאחורי רעיון הפטנט: הפטנט מופקד, עם המצאתו, ב”בנק הידע”. הזכויות בהמצאה מוקנות לממציא לזמן קצוב. לאחר שהזמן עובר, ה”ידע” הופך לנחלת הכלל, וכל העולם מוזמן לנצל אותו.

אם כך, הדרך המהירה ללמוד היא מניסיונם של אחרים. כבר אמר חכמנו ז”ל בן זומא: “איזהו חכם, הלומד מכל אדם, שנאמר מכל מלמדי השכלתי” (פרקי אבות פרק ד’ פסוק א). אם איננו רוצים להמציא את הגלגל מחדש כל פעם שמונחת על שולחננו בעיה לפתרון, כדאי שנמצא שיטת למוד מהירה כך שנוכל לנצל את כל מה שהקודמים לנו עשו ויודעו,  ולהשתמש בידע הזה כדי לפתח מהר יותר ובפחות מאמץ את המוצרים או המכונות שאנחנו מתכננים או מתחזקים.

סדנת פרוק, היא בדיוק הפתרון. היא שיטת הלימוד המהירה.

לתאריכי הסדנאות הקרובות לחץ כאן

 

סדנת פרוק (Reverse Engineering WorkShop), באה ללמד אותנו, במהירות, מה שכל העולם כבר יודע. מה לעשות נכון, ומה אסור לעשות.

בסדנה, מפרקים מוצר, מתחקים אחר מחשבת המתכנן, חוזרים אגב כך על יסודות הנדסיים שנלמדו פעם, (ואולי נשתכחו), לומדים את הדברים הטובים כדי ליישמם בעתיד, לומדים את השגיאות כדי להמנע מהן בעתיד, וחושבים בקבוצה כיצד לשכלל ולשפר את המוצר.

קפיצת מדרגה ברמה ההנדסית

כל זה בכמה שעות, באווירה נינוחה, ללא הלחץ היומיומי שבעבודה, ובליווי מהנדס עם ניסיון.

אם ברצונך לקחת חלק בסדנת פרוק כזאת

לחץ כאן

 

אודות משה קלמן

אינג' משה קלמן, בוגר לימודי הנדסת מכונות בטכניון במגמת אנרגיה, ובעל תואר שני במנהל עסקים, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מביא אתו ניסיון עשיר של כ-40 שנה בתחומי הנדסה שונים ומגוונים. את הניסיון העצום שצבר, יצק לתוך מגוון תכניות הדרכה למהנדסים בהתאמה לצורכי הארגון.

להורדה בחינם של מדריך הבזק "הנדסה בחקירה" שבו אסף דוגמאות של כשלים קטסטרופליים שנבעו מהזנחה של עקרונות הנדסיים בסיסים – לחצו על הקישור "כן, אני רוצה ללמוד מניסיונם של אחרים"

השארת תגובה